Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 41b
הֵיכָא דְּבָדַק צוּר וְשָׁחַט בּוֹ – דְּעַבְדֵיהּ כְּעֵין סְקִילָה, אֲבָל הֵיכָא דְּשַׁחְטֵיהּ בְּסַכִּין – לָא!
Traduction
only in a case where he checked a sharp piece of flint, and, seeing that it did not have any defects, slaughtered the ox with it. In that case, one could say that by slaughtering it with a stone, he performed the equivalent to stoning. Therefore, it is prohibited to eat it. But in a case where he slaughtered it with a knife made of metal, one is not prohibited from eating it.
Rachi non traduit
היכא דבדק צור. דהיינו כעין סקילה (בא) באבנים:
Tossefoth non traduit
היכא דבדק צור כו'. אע''ג דשחיטה בצור כשירה מכל מקום כיון דהך שחיטה כעין סקילה אסרה תורה ומשני אטו סכין כתיב בהדיא ולא אתיא צור אלא מריבויא כך הוא עיקר שחיטה בצור אפילו לשחוט לכתחילה כמו בסכין ולפיכך אין לחלק כלל בין צור לסכין ובדין הוא דליבעי לאתויי ברייתא דבכל שוחטין בין בצור בין בקרומית כו' (חולין דף טו:). דמשמע לכתחילה אלא דניחא ליה להביא המשנה ומ''מ סמיך אברייתא דשריא אפילו לכתחילה ובהאיש מקדש (קדושין דף נו:) מייתי הברייתא אהך מילתא גופה:

אָמְרִי: אַטּוּ סַכִּין כְּתִיבָא בְּאוֹרָיְיתָא? וְהָתְנַן: הַשּׁוֹחֵט בְּמַגַּל יָד, בְּצוֹר וּבְקָנֶה – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁירָה.
Traduction
The Sages said in response: Is that to say that it is written in the Torah that slaughter must performed specifically with a knife, which would justify a distinction between slaughtering with a stone and a knife? But didn’t we learn in the mishna (Ḥullin 15b): With regard to one who slaughters with a hand-sickle, with a piece of flint, or with a reed, if these implements were suitable to be used for slaughter, his slaughter is valid?
Rachi non traduit
אטו סכין כתיבא באורייתא. שתהא שחיטתו חשיבא להתיר יותר משחיטת צור:
וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ אִיסּוּר אֲכִילָה וְאִיסּוּר הֲנָאָה מִ''לֹּא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ'', ''בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי'' לְמָה לִי? לַהֲנָאַת עוֹרוֹ. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: בְּשָׂרוֹ הוּא דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה, עוֹרוֹ נִשְׁתְּרֵי בַּהֲנָאָה; קָמַשְׁמַע לַן ''בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי''.
Traduction
The Gemara asks: And according to Rabbi Abbahu, now that he derives the prohibition of eating and the prohibition of deriving benefit from the verse ''Its flesh shall not be eaten,'' why do I require the statement: ''The owner of the ox shall be clear''? The Gemara answers: This is stated to prohibit deriving benefit from its hide after it has been killed; as it could enter your mind to say that it is specifically its flesh from which it is prohibited to derive benefit, as the verse states: ''Its flesh shall not be eaten,'' but deriving benefit from its hide will be permitted. Therefore, the Torah teaches us that the owner of the ox shall be clear, to indicate it is prohibited to derive benefit from any part of the ox.
Rachi non traduit
והשתא דנפקא ליה אכילה והנאה מלא יאכל. כרבי אבהו להיכא דשחטיה וכ''ש להיכא דסקליה בעל השור נקי למה לי:
וּלְהָנָךְ תַּנָּאֵי דְּמַפְּקִי לֵיהּ לְהַאי ''בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי'' לִדְרָשָׁה אַחֲרִינָא [כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר קַמַּן], הֲנָאַת עוֹרוֹ מְנָא לְהוּ?
Traduction
The Gemara asks: And according to those tanna’im who expound this verse: ''The owner of the ox shall be clear,'' for another interpretation, as we wish to state below, from where do they derive this prohibition against deriving benefit from the ox’s hide?
נָפְקָא לְהוּ מֵ''אֶת בְּשָׂרוֹ'' – אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ, מַאי נִיהוּ – עוֹרוֹ.
Traduction
The Gemara answers: They derive it from the wording: ''Its flesh may not be eaten [velo ye’akhel et besaro].'' The verse could have been formulated: Velo ye’akhel besaro, which already means: And its flesh shall not be eaten. The addition of the word ''et'' teaches that the prohibition applies also to that which is secondary to the flesh. And what is that? That is its hide.
Tossefoth non traduit
נפקא להו מאת בשרו. משמע דרבי יוסי הגלילי דריש אתין דאיהו דריש לקמן נקי מדמי ולדות ותימה דבפרק המקשה (חולין דף ע:
ושם) גבי הא דתנן רבי יוסי הגלילי אומר בטמאה טמא בטהורה טהור דדריש מהלכי כפים בחיה טמאתי לך ופריך קלוטה במעי קלוטה ליטמא דמהלכי ד' [במהלכי] ד' היא ומאי קשה הא קתני בטמאה טמא והאי בטמאה הוא דרבי יוסי הגלילי וכיון דדריש אתין ע''כ כר''ש ס''ל דאוסר גמל במעי פרה כדמוכח בפ''ק דבכורות (ד' ו:) דמאן דשרי לא דריש אתין וי''ל דבחולין פריך מקלוט שראשו ורובו דומה לאמו דמודה ר''ש דשרי כדמוכח פרק קמא דבכורות (שם) א''נ רוצה ליישב דברי רבי יוסי הגלילי דבחולין אפילו לרבנן דבכורות:
וְהַאי תַּנָּא – ''אֶת'' לָא דָּרֵישׁ.
Traduction
The Gemara adds: And this tanna, who derives it from the statement: ''The owner of the ox shall be clear,'' does not interpret the word ''et'' as a means to derive new halakhot. He considers the word ''et'' to be an ordinary part of the sentence structure and not a source for exegetical exposition.
Rachi non traduit
את לא דריש. כדתניא דפירש מהן נחמיה:
כִּדְתַנְיָא: שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי, וְאָמְרִי לַהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי, הָיָה דּוֹרֵשׁ כָּל ''אֶתִּין'' שֶׁבַּתּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ''אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא'', פֵּירַשׁ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כָּל ''אֶתִּין'' שֶׁדָּרַשְׁתָּ – מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶן? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ קִבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה.
Traduction
As it is taught in a baraita: Shimon HaAmasoni, and some say that it was Neḥemya HaAmasoni, would interpret all occurrences of the word ''et'' in the Torah, deriving additional halakhot with regard to the particular subject matter. Once he reached the verse: ''You shall fear the Lord your God'' (Deuteronomy 6:13), which is written with the added word ''et,'' he withdrew from this method of exposition, as whose fear could be an extension of the fear of God? His students said to him: Our teacher, what will be with all the occurrences of the word ''et'' that you interpreted until now? He said to them: Just as I received reward for the exposition, so I received reward for my withdrawal from using this method of exposition.
Rachi non traduit
שהגיע לאת ה' אלהיך תירא. לא ידע מה לרבות:
Tossefoth non traduit
כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש. אע''ג דבפ''ק דקדושין (ד' ל:) דריש נאמר איש אמו ואביו תיראו ונאמר את ה' אלהיך תירא השוה הכתוב מורא אב ואם למורא שמים לא הוה ניחא ליה למדרשיה לאוקמי לעשה יתירא:
עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא, וְלִימֵּד: ''אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא'' – לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.
Traduction
The word ''et'' in this verse was not explained until Rabbi Akiva came and expounded: ''You shall fear the Lord your God'': The word ''et'' serves to include Torah scholars, i.e., that one is commanded to fear them just as one fears God. In any event, Shimon HaAmasoni no longer derived additional halakhot from the word et.
Tossefoth non traduit
לרבות ת''ח. וא''ת מפני שיבה תקום למה לי תיפוק ליה מהכא וי''ל דהכא ברבו מובהק כדתנן (אבות פ''ד משנה י''ב) מורא רבך כמורא שמים או ברב מופלג דהוי כעין רבו:
תָּנוּ רַבָּנַן: ''וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי'' – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָקִי מֵחֲצִי כוֹפֶר.
Traduction
§ The Sages taught with regard to the verse: ''But the owner of the ox shall be clear,'' that Rabbi Eliezer says: It means that he shall be clear from paying half a ransom. Although the owner of an innocuous ox that causes damage is liable to pay half the cost of the damage, if an ox kills a person its owner is not liable to pay any ransom.
Rachi non traduit
נקי מחצי כופר. דלא תימא כשהמית משלם חצי כופר כי היכי דבנזקין ח''נ:
Tossefoth non traduit
נקי מחצי כופר. לא בעי למימר נקי מדמי ולדות כרבי יוסי הגלילי משום קושיא דאנשים ומדמי עבד דהיינו שלשים של עבד לא קאמר דכריש לקיש ס''ל דאמר לקמן (בבא קמא ד' מג.) כשאין השור בסקילה דלא משלם קנס ואע''ג דכופר מחייב רבי אליעזר היינו משום דדריש אם כופר לרבות כופר שלא בכוונה כרבי יוחנן דלקמן אבל אם עבד לא דריש דה''ק ר''ל לקמן וסברא דרבי עקיבא דס''ד דתם משלם דמי עבד מן העלייה כדלקמן לית ליה לרבי אליעזר וא''ת ולימא נקי מדמי עבד ממש משויו דבמקום דלא משלם קנס משלם דמים כדמשמע לקמן הלכך אצטריך למפטר תם וי''ל כיון דבתם ליכא קנס בכוונה שלא בכוונה נמי פשיטא דלא משלם דמים א''נ אין סברא להעמיד פטור דנקי אלא אחיובא דכתיב בפרשה בהדיא כגון כופר וקנס ודמי ולדות ולפי הטעמים הללו א''ש נמי לרבי עקיבא דדריש לקמן נקי מדמי עבד כלומר משלשים של עבד ולא בעי למנקט נקי מחצי כופר משום דאפילו מועד נמי פטור שלא בכוונה ולא בעי לאוקמי נקי מדמי בן חורין דמועד איכא דמים שלא בכוונה כדמוכח לקמן אלא היינו טעמא כדפרישית או משום דדמים לא כתיבי או משום דכיון דלא אשכחן כופר בתם לא אצטריך למעט הדמים וא''ת והא לקמן ילפינן אשו שלא בכוונה משור שלא בכוונה אע''ג דליכא כופר באש וי''ל דלא דמי דבאש לא שייך כופר כלל הלכך משום כופר לא שבקינן דמים אבל שור דשייך ביה כופר ואפ''ה ליכא כופר בתם אין סברא לחייבו דמים שלא בכוונה ועי''ל טעם אחר לר''א דמסתבר ליה לאוקמי בכופר מבכל דבר דהכי משמע ליה פשטיה דקרא מדכתיב בתריה ואם שור נגח הוא שישלם כופר וא''ת לרבי יוסי הגלילי דאמר תם משלם חצי כופר וקאמר נקי מדמי ולדות טפי הוה ליה למימר נקי מחצי כופר מטעמא דפרישית וי''ל דאין דומה לו סברא לפוטרו מחצי כופר מאחר שחייבו הכתוב ח''נ:
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא הוּא עַצְמוֹ אֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ, ''הֲבִיאֵהוּ לְבֵית דִּין, וִישַׁלֶּם לָךְ''!
Traduction
Rabbi Akiva said to him: Why is it necessary for the verse to teach this? But isn’t compensation for damage caused by an innocuous ox itself anyway paid only from the value of its body? Here too, its owner can say to the claimant: Bring it to court and it will pay you, i.e., you will be paid from its value. Since the ox is stoned, there is nothing from which he can receive payment. Therefore, according to your interpretation, the verse does not introduce any halakha that could not have been inferred by logic, and is therefore superfluous.
Rachi non traduit
אמר לו רבי עקיבא. פשיטא דפטור והלא אם חייב היה אין תשלומיו אלא מגופו וזה שנסקל ממה משלם יאמרו לו בעלים הביאהו לב''ד וישלמו לך הימנו:
Tossefoth non traduit
הביאהו לבית דין וישלם לך. וא''ת והא לרבי יהודה מועד משלם כופר שלם אע''פ שהשור נסקל דכתיב והשור יסקל וכתיב אם כופר יושת עליו א''כ משלם מן העלייה אע''ג דלענין ניזקין משתלם מגופו דצד תמות במקומו עומדת וי''ל דשאני מועד דגלי ביה קרא ושמא מצד מועדת מחייבו הכתוב כופר שלם אבל תם דלא כתיב בהדיא לא מצי למילף אלא מניזקין וניזקין גופייהו מגופו:
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ, שֶׁדִּינִי בָּזֶה שֶׁחַיָּיב מִיתָה? אֵין דִּינִי אֶלָּא כְּשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי בְעָלִים.
Traduction
Rabbi Eliezer said to him: Is this how I appear in your eyes, that my derivation from the verse is in reference to this case, that of an ox that is liable to be put to death? Obviously no verse would be required to teach this halakha in such a case. My derivation is only with regard to a case where the assumption that the ox killed a person is based on the testimony of one witness, or is based on the admission of the owner. Such proof is not sufficient for the ox to be put to death by stoning, but one might have thought that it is sufficient to require its owner to pay ransom.
Rachi non traduit
אין דיני. אין מדרשי זה שאני דורש אלא כשהמית על פי עד אחד שאינו נסקל אבל ממונא אימא לשלם להכי אצטריך קרא:
Tossefoth non traduit
על פי עד אחד או על פי בעלים. בריש פרק התערובת (זבחים ד' עא. ושם) ובריש פרק כל האסורים (תמורה ד' כח. ושם) פי' הקונטרס דשור אין נהרג על פי בעלים לא נוגח ולא רובע משום דמודה בקנס הוא ותימה לר''י היכן מצינו דהריגת שור הוא קנס ובפ''ק דסנהדרין (ד' י.) נמי דקאמר פלוני רבע שורי הוא ואחר מצטרפין להורגו משום דאין אדם קרוב אצל ממונו ומה בכך מ''מ יפטר מטעם דמודה בקנס ונראה דהיינו טעמא דלא מחייב על פי הבעלים אפילו יהיו ב' כגון של שני שותפין ומעידין עליו משום דאדם קרוב אצל ממונו דהא דאמרינן בסנהדרין דאין אדם קרוב אצל ממונו ה''מ כשבאין להעיד ג''כ על חבירו דמתוך שנאמן על חבירו נאמן גם על שורו כדמוכח סוגיא התם אבל אמר שורי נרבע לא מבעיא לן דפשיטא דקרוב אצל ממונו הוא כיון שלא בא להעיד על חבירו:

עַל פִּי בְעָלִים?! מוֹדֶה בִּקְנָס הוּא!
Traduction
The Gemara asks: If it is based on the admission of the owner, he clearly would not be liable to pay ransom, since he would be admitting to an act that results in a fine, in which case a person is exempt from paying the fine; so why would it be necessary for the verse to state this exemption?
Rachi non traduit
מודה בקנס. פטור וכי היכי דמפטר מקטלא מפטר נמי מכופר ולמה לי קרא והוא הדין דהוה מצי למפרך אעד אחד פשיטא דפטור:
Tossefoth non traduit
מודה בקנס הוא. דקיימא לן פלגא נזקא קנסא ונראה דהוה מצי למפרך אעד אחד דאין סברא לומר שלא יחשוב מרשיע עצמו כשמודה ואין רוצה לישבע ואף על גב דעל ידי העד בא עליו חיוב זה אלא הפשוט יותר נקט:
קָסָבַר כּוּפְרָא – כַּפָּרָה.
Traduction
The Gemara answers: Rabbi Eliezer holds that ransom is for the purpose of atonement, and is not considered a fine. Accordingly, one might have assumed that even in a case where there is not conclusive testimony, the owner must pay ransom to atone for the killing. Therefore, the verse states that in the case of an innocuous ox, the owner is not liable to pay half a ransom.
Rachi non traduit
קסבר כופרא כפרה. לפיכך אי לא מעטיה הוה אמינא ליחייב בין בעד אחד בין ע''פ עצמו כי היכי דתיהוי ליה כפרה:
תַּנְיָא אִידַּךְ, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ, שֶׁדִּינִי בָּזֶה שֶׁחַיָּיב מִיתָה? אֵין דִּינִי אֶלָּא בְּמִתְכַּוֵּון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם; לְגוֹי וְהָרַג יִשְׂרָאֵל; לִנְפָלִים וְהָרַג בֶּן קַיָּימָא.
Traduction
It is taught in another baraita that Rabbi Eliezer said to him: Akiva, is this how I appear in your eyes, that my derivation from the verse is in reference to this case, that of an ox that is liable to be put to death? My derivation is only with regard to a case where the ox intended to kill an animal but killed a person instead; or where it intended to kill a gentile but killed a Jew; or where it intended to kill a non-viable baby but killed a viable person. An ox is not put to death if it intended to gore in a manner which would not render it liable to be put to death, even if it did gore in such a manner. In such a case, the owner of the ox must pay ransom. Therefore, the verse states that if it is an innocuous ox, the owner is exempt from paying half a ransom.
Rachi non traduit
אלא במתכוון להרוג כו'. דפטור מסקילה כדתנן במתני' (לקמן בבא קמא דף מד.):
הֵי אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא? רַב כָּהֲנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: ''מִתְכַּוֵּון'' אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא. רַב טָבְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: ''הֵמִית'' אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא.
Traduction
These two baraitot cite different responses that Rabbi Eliezer gave Rabbi Akiva. Which one of these explanations did he say to him first? Rav Kahana said in the name of Rava: He first said to him the explanation referring to the ox’s intention to kill someone for which it would not be liable to be put to death, and subsequently gave him the second explanation with regard to the testimony of a single witness, or the owner’s admission. Rav Tavyumei said in the name of Rava: He first said to him the explanation that it is a case where the assumption that the ox killed was based on one witness or its owner’s admission.
Rachi non traduit
מתכוון אמר ליה ברישא. דראיה גדולה היא דלהאי ודאי אצטריך קרא אבל המית על פי עד אחד כו' ראיה קטנה היא דאיכא לאותוביה מודה בקנס פטור ובעד אחד נמי איכא למימר פשיטא דלא מחייב דהא תרי בעינן לאפוקי ממונא ואפילו גבי מועד נמי פטור:
רַב כָּהֲנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר ''מִתְכַּוֵּון'' אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא – מָשָׁל לְצַיָּד שֶׁשּׁוֹלֶה דָּגִים מִן הַיָּם,
Traduction
The Gemara explains the reasoning behind the two opinions: Rav Kahana said in the name of Rava that first he said to him the explanation involving the ox’s intention, since this opinion is preferable to the other one, against which a difficulty was raised earlier. This is analogous to a fisherman pulling fish from the sea.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source